חיים קשים איזה חרא
חושב שאין עתיד אין כלום
ככה לא אתקדם לשום מקום
לא מקבל דבר מאנשים
אנשים גם לא רוצים לתת
מתבודד במיטה
רגליים מקופלות
עם דמעות קפואות בזמן
חי כך כל הזמן
מחכה שמישהו יבוא
וייתן חיבוק ונשיקה
יגיד שטוב ונפלא
הכול נחמד והכול יהיה טוב
ולאחר מכן,
להישאר בידיעה שהכול ישתפר
לפחות עד הפעם הבאה
שהכול יקרוס ושוב אזכר כמה רע לי

אנשים! פיקחו את העיניים
החיים לא הולכים ככה
לא הכול הוא שחור לבן
צאו מהבועה בה אתם קיימים
מתעללים בכם? תתעללו בחזרה
צועקים עליכם? תצעקו בחזרה
תפסיקו עם הרחמים העצמיים האלה
זה לא עובד יותר
אנשים לא ירוצו אליכם ויגידו:
"או איזה מסכן אתה"
וכל הפוצי מוצי הזה
די נמאס
לא נמאס לכם לרחם על עצמכם
ולגרום לכולם לרחם עליכם?
החיים ב-פאקינג-זבל?
אז מה?! תתגברו!