|
על הרציף
כמו מזוודה אבודה
אשב, עם כריך או ספר
ואחכה לרכבת שאולי תגיע
אניח מטבעות
על פסים יתומים
וגם אם אשכב עליהם
לא יהיה לזה סוף. |
|
|
בראשית ברא ה'
את השמיים...
(בלה, בלה...)
ויהי ערב ויהי
בוקר, יום
אחד...
ויאמר ה': איך
הזמן טס
כשנהנים...
אתאיסטית בגמילה
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.