מור קראים / בטחון מפוקפק |
אפשר להרגיש בחזותו מאחור,
אך עם כל מחשבה קדימה לצעוד, זה עוזר
מתהפך מאדום לשחור.
אדום זה לפרח, לבן לחיים
מתארת צלילים שהופכים לריחות שהופכים לדבר
בלתי נפרד מן הצמחים.
וכמות האושר באה מתייצבת מלפניי,
עמדתי באשר לצדק
לא שוברת את דמעותיי
רק שלא יגיע צער
וישפיל כפליים
את הקנאה שנוצרת בגבולות ל.יבם של האנשים
הנמצאים בגבול המפוקפק
של התהילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|