.1
עומדת מול מסך לבן
ריק ואטום כלבי
לו רק נפתח
ולהרף עין נגלה
כל אשר נבלע
ולא נודע
כי בא אל קרבי.


.2
הנה אני
ובעיניי נרקיסים.
לא עוד ארמוס
כל ציץ רענן
הפורח בלבי פנימה.
כי הנה שלמה אני
עם עצמי
בהוקרה ובתודה,
כי אכן בצלם
נבראתי,
ואשרי  כי אני
אני.


.3
את  אור הנרקיס
אשר צמח אט-אט בתוכי
ופילס שורשיו
בסלע נפשי,
וחדר בסבלנות אין קץ
מעבר לקרומים הנוקשים,
עד הרסו את כל המחיצות
וחשפו את גרעין
הרוך והעדנה שבפנים -
אקרין סביב-סביב.
באשר ובחדווה
אשתף כל אדם קרב.
ואת כתר הזהב
שבראש נרקיסי
אשמור לאהובי.


.4
נפל המסך מעל פניי
איני עיוורת עוד.
לא נקודות וקווים
מרצדים מול עיניי.

רואה אני עצמי
במבוך הפתלתול
בו סבבתי באפלה,
והפתח המואר
קורץ מרחוק
בלתי מושג.

עתה אני בשביל
המוביל אל האור
עוד רגע ואוצף כולי
בזיו,
אשל  נעלי מעל רגליי
כי המקום בו
עומדת אני
קדוש

אשא עיניי אל השמש
ולא תסנוורני.
קול דממה דקה
ולבי מרנן
תודה, תודה.


.5
נצל את הרגע
לנשום את האור
להתעטף בתכלת
השמים
ולברך
לבלוב ירוק
של עץ -
של אדם.

כי כולם אתך
שוחים
עם וכנגד
הזרם.
ואם תעצור
לשקול החיוב
והשלילה
מסביב  ובתוכך
יסתבר לך
כי הם
במידה הקרובה
לשמירת האיזון -

אמנם עולם
כמנהגו נוהג
אך תחייה באה
קמעה-קמעה
ועל סף הדמעה
צפוי שלום.


.6
הבוקר כשראיתי
את שפך נגוהות השמש
בינות לעננים
ידעתי שיהיה שונה.

ומעבר לשדות הקוצים
האפורים העשנים -
כשראיתי  ירוק ופרחים
כתומים ואף סגולים
שוב ידעתי כי אכן.

תודה לך אלוקים
על הסימנים
שתמיד קיימים
רק צריך לפקוח עיניים
ומבשרנו להתבשר:

כי יוסיפו לרדת
גשמי ברכה
והאדמה רוויית הדם הזאת
תצמיח פרחי שלום
ופירות אהבה.