דני לירן / שקופי מסך |
שלך
נשלחים בחלל, בקרניים של שמש,
שנשברות על שמשת החלום.
אני רואה אותה כמו גשמית
ניצבת לפנייך
ורואה אותך טועה-תוהה.
הנה בטעות הן משתקפות בעיניי,
עינייך.
כמוך רבים;
רואים, מזוגגים,
טועים ותוהים
מצליבים מבטם
שמתחבר לקרניים של שמש.
עם אישונים חדורים
תווי הפנים קפואים,
הם מלטפים את מחשבות הרגש.
עוד אהיה ניצבת גשמית,
גם אם לא מציאותית
לפחות בחלומי אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|