דמעות שחורות מלוחות שוטפות את האיפור שממזמן
היו בשבילך.
בין השירים שנכתבו רק עלייך, מוחה דמעה
חיוך קטן - מסתכלת במראה וכמה
כמה שאת ריקה
פרנואידית - כל כך קטנה, חלשה
פחדנית הייתי אומרת וכל כך אמיצה

הזמן שכבר ממיזמן עבר, הזמן
משאיר בך את הסימן
זיכרונות שמעולם לא היו שלה
חולקת עם אחרים ומסבירה את התחושה ההרגשה
שבאמת עברת ואפחד לא ידע
יוצאת ומסבירה כיאלו כלום לא קרה
ולא זה לא היה זה סתם ככה מנסה
ואת יודעת כשאת חושבת על זה
ולא מתאים לך ומבינה
שגם את עברת את מה שאחרות עברו ולא מספרות
ובגלל זה הפכת  
הפכת למה שאת לא את.