זה מבלבל , נכון
אבל ככה אני מרגישה .
תמיד זה רק החצי השני,
ממש לא הדדי.

שוב עצובה, מצחיק.
נאחזת בעבר , לא מבינה - יודעת שזה עבר ואין טעם
והנה - עכשיו את רוצה אבל לא רוצה
פיצול?!
אבל ככה אני מרגישה.

שורפות לי העיניים כבר מעוצמת הכאב
ואין זה לא עובר.
דמעות שחורות
כתמים על דף נקי
מתי תרגישי גם את נקייה
לא מלוכלכת, טמאה

אמן ימות הנרקומן המסומם - הפעם הראשונה - שנייה

דיי כואב לי הגוף סימנים כחולים
בלב, בנשמתי בזיכרון
דרך סלולה בדם
אותה דרך ועכשיו זה לגמרי לבד
שונה.