|
זה מבלבל , נכון
אבל ככה אני מרגישה .
תמיד זה רק החצי השני,
ממש לא הדדי.
שוב עצובה, מצחיק.
נאחזת בעבר , לא מבינה - יודעת שזה עבר ואין טעם
והנה - עכשיו את רוצה אבל לא רוצה
פיצול?!
אבל ככה אני מרגישה.
שורפות לי העיניים כבר מעוצמת הכאב
ואין זה לא עובר.
דמעות שחורות
כתמים על דף נקי
מתי תרגישי גם את נקייה
לא מלוכלכת, טמאה
אמן ימות הנרקומן המסומם - הפעם הראשונה - שנייה
דיי כואב לי הגוף סימנים כחולים
בלב, בנשמתי בזיכרון
דרך סלולה בדם
אותה דרך ועכשיו זה לגמרי לבד
שונה. |
|
|
יום יבוא וכולנו
נשב עם ערפאת,
דן שילון, רפי
רשף, ואלי
יצפאן,
ופשוט נצחק על
כל מה שהיה,
זה קרה לרבין
זה קורה לשרון
אין סיבה שזה לא
יקרה לערפאת.
שאול מהמוסד,
מנסה ליצור פרה
קדושה חדשה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.