[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר ברונשטין
/
עדשות מגע

אני בטוח שהית שם. בין הכסאות הכחולים של הרכבת, ישבת והאזנת
לבוב דילן. איך שמעתי?! הצלילים בקעו מתוך האוזניות שאטמו את
שמיעתך אך לא את שמיעתי. אני לא זוכר מה לבשת... אולי חולצת
טריקו עם ציור כזה כמו בצופים, וחצאית כזו חמודה. כן, יכול
להיות אדומה. לא, לא דיברתי איתך, אבל שמעתי את קולך כשדיברת
איתו בטלפון. את יודעת, לבנות יש קול ממש מצחיק כשהן מדברות עם
החבר שלהן בטלפון, הן כאילו מנסות להעלות את הקול התמים ביותר
שהן רק מצליחות כדי שההוא לא יחשוד. לא, לא אמרתי שניסית
להסתיר ממנו משהו, פשוט היה לך קול כזה... איך לומר? תמים,
חמוד כזה. את יודעת אבל מה יותר מכל תפס את תשומת ליבי?!
עינייך. הכחול הבוהק הזה, שמרחוק נראה כמו עדשות מגע. אלו לא
עדשות מגע, נכון?! אני לא מצליח להבין את האנשים ששמים עדשות.
הרי העיניים הן ראי הנפש, אז למה לשים מראה חד צדדית? ואולי את
מנסה לאטום את עצמך, ואולי נפגעת מהעולם האכזר הזה, אז את לא
רוצה לתת לו את התענוג לראות דרך עיניך, לראות את ליבך. ואולי
זה סתם בשביל היופי. מצחיק, יופי, איזה דבר מוזר. כל העולם
סובב סביב הדבר שאיש עוד לא הצליח להגדיר. אם את יפה בעיני?
כן. וזה לא אומר שזה הכל, זאת אומרת בנתיים זה הכל, זה רק
המראה והקול, אבל אולי תרשי לי ללמוד איך לראות. איך לראות
מבעד לעדשות. אלו לא עדשות נכון? לא, בטח שאני מאמין לך, הן
פשוט כל כך יפות. עינייך, לא העדשות. את מבלבלת אותי כבר. ומה
זה בכלל משנה. הרי אפשר ככה סתם לדבר, ואולי נצא לאיזה בית
קפה, כדי לדבר ברור. אפשר גם סרט. אני אוהב סרטים. אומרים
שהסרטים זה לא כמו החיים, אבל גם החיים הם לא כמו החיים. הנה,
מי היה מאמין שיהיה בינינו משהו. הרי ככה זה בסרטים רק מה שלא
יכול לקרות בחיים קורה. לא, לא אמרתי שקורה בינינו משהו, אבל
אולי עוד יקרה, מי יודע...
לפני כמה ימים ראיתי סרט. על איזה אחד חנון שבבית ממולו עברה
לגור אחת יפה. לא סתם יפה, ממש יפה, עם עינים וגוף ושיער, כמו
בסרטים. והוא היה מציץ לה דרך החלון כשהיא היתה מתלבשת, איזה
דבר נוראי... זה ממש מביש, אני אומר לך. בסוף, אני כבר לא זוכר
איך, התברר לו שהיא כוכבת פורנו. עוד דבר שאני לא מבין. פורנו.
כן, ראיתי, את יודעת רק פעם אחת כדי לנסות. אבל זה לא מושך
אותי. כאילו זה נראה שם כמו טקס פאגני, עם תנועות מוזרות
ותנוחות שאין לי מושג איך בן אדם רגיל יכול להמשיך ללכת אחרי
כל זה. בקיצור, בסוף הם שוכבים והיא עוזרת להם לצלם איזה סרט
חינוך מיני לנוער, משהו מצחיק כזה. אם אני בתול? זה משנה?! לא,
זה לא מביך אותי, אבל... אוקיי כן. זה לא שלא היו לי חברות,
אני פשוט פחדן. נורא נלחצתי כל פעם שהיתי קרוב לעשות את זה. זה
נורא מלחיץ, אולי בגלל מה שעושים מזה. הרי סך הכל אנחנו חיות
לא? חיות עושות את זה ביום מסויים בעונה מסויימת עם זכר מסויים
כדי להוליד ילדים, ואצלנו עושים מזה מבצע ארגוני, עם תוכניות,
הכנות ומירוצים. אבל אולי זה טוב שזה ככה. זה משאיר משהו נשגב
לשאוף אליו - אהבה אמיתית, אקט מיני הבא מתוך רגש טהור. גם
רגשות זה דבר טבעי, את יודעת. גם לחיות יש את זה. כשאתה מפחד
הדופק עולה כדי שתוכל להכין את לבך לבריחה ממושכת, וכשאתה
מתאהב לבך דופק כדי שתהיה מוכן לדפיקה. מצטער אם היתי גס...
טוב, הנה התחנה שלי. נכון, גם היום לא ניגשתי אליך, אבל תאמיני
לי שאני אחשוב עליך עד מחר, ובסוף אני עוד אגש. אולי מה שאני
צריך זה עדשות מגע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תאמת הוא היה
כבד כמו כלב וגם
חרא של אח




זכרונות משנות
השישים
עכשיו בגירסה
אורטופדית


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/8/07 12:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר ברונשטין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה