הבטתי בך בעצב,
השתיקה סימלה הכול
הכמיהה פרצה כמו רוח סערה.
השנאה השתוללה,
רוצה לצאת ולא יכולה.
האהבה, קצת איבדה את עצמה
ועכשיו מחפשת תשובה.
התשוקה בערה מבפנים,
כמו תבשיל שעומד להישרף.
בכל המחוזות הרגשות התאגדו
ויצאו להפגין, מי זה שם אורב?
בסוף זה נגמר, היה רגע דל
של מבטים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.