|
באיזה סדק אני נמצאת בין ארבעה כתלים של אושר?
ספקות, יותר מידי ספקות...
ואין על מה או על מי להישען
להרגיש שאתה באמת שם...
וגם הפעם,הוא רץ... כמו הדקות במחוגים,
ולו לא איכפת מכלום!
ואני נתקעת
בין שברירי השניות שלו, בהפסקות שלו
והתקתוקים, הרגעים שלו
והזמן שלו!
רק אותם זיכרונות יישארו
נעוצים על קיר הדמיון לנצח...
צ'אפסיק אני אוהבת אותך! |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.