דווין קורבי / בועות |
אין לי לילה נוסף לתת לך.
אין לי מקום לרשום את שמך ולקבוע פגישה.
או תור.
אתה לא מבין כמה קשה לי להגיע אליך
וכמה קשה לי להבין אותך כשאתה מנסה
להגיע אליי.
אתה חושב שאין בי הרבה
או אולי אתה חושב שיש בי המון אבל...
לא מספיק.
אבל אתה הכי חושב
שאנשים צריכים להביא לך את כל מה שאתה צריך
ואתה צריך להיות המסכן שלא יודע להתמודד
אבל אתה לא תצליח לעולם
לעבוד על כולם
ולהפוך אותם לטיפשים שלך
אתה תנסה
בהתחלה הם יאמינו
אבל בסוף אתה תהיה הטיפש שלהם
והם ירמסו אותך.
הם ירמסו אותך.
אני תמיד רוצה להגן עליך
לשים מסביבך בועת זכוכית ממוגנת
שתינצל
אבל אתה לא באמת נותן לי
ואני אף פעם לא הייתי נחושה מספיק
כדי להתווכח
אבל אז אתה מחייך
כן מחייך, בחיוך אידיוטי של ליצן מטורף
ואני פתאום מאמינה לך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|