דורית פיוצ'ר / כמיהה |
שזרתי בך את כל גוני הקשת,
וכך נותרת שקוף
ורק אני הייתי לך למנסרה.
כתבתי בך בחרדת הקודש
וכך היית טמון
ורק אני הייתי מפה למקום הימצאך.
הקפאתי בך את רצונותיך
וכך נותרת מושבת
ורק אני הייתי תנור לתפילותיך
ידיך כה רחוקות
וכך נותרת השבת
ואני רק יום החול העוטף את צדדיך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|