גויבה מישמש / דחק החלומות |
והייתי כנמלה זעירה
הכלואה בזכוכית מגדלת.
ודמותה נשתקפה עד-מאוד
כפריחה באביב.
אך עודה חושבת על משאת מזונה
ודרכה הרב ללכת.
וכשנשברה הזכוכית -
באימת הקיץ הסוער,
קרסו השאיפות,
ולועגת ולועגת עד-מאוד
על הנמלה שעוזבת.
אך הנמלה
לא תדע
הנמלה
לא תבין.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|