|
ערגליות של אהבה
ניצבו בגדר המפרידה
ביני ובינך.
ים של מילים נאמר
והעשב שליחך קצות אצבעותיי
היה גבוה מתמיד.
סופות מאובקות חלפו
ביעף.
סלדנו נמשכנו
ונותרה אהבה מיותמת במינה.
עוגיית זמן נימוחה ומתוקה. |
|
|
אני נהנת מזה,
כשנוגעים לי
בחזה
(אחת מנסה
להתקבל לחברה,
בכך שתירד על
עצמה בצורה
משעשעת, היא
מבקשת לא לשים
לב, כי זה עניין
אישי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.