|
ערגליות של אהבה
ניצבו בגדר המפרידה
ביני ובינך.
ים של מילים נאמר
והעשב שליחך קצות אצבעותיי
היה גבוה מתמיד.
סופות מאובקות חלפו
ביעף.
סלדנו נמשכנו
ונותרה אהבה מיותמת במינה.
עוגיית זמן נימוחה ומתוקה. |
|
|
רק רציתי להודות
להיטלר על
השידוך המוצלח
שלו
אה..., וגם
לסבתא וסבא
שהסכימו,
למרות שהיו להם
הצעות אחרות
תודה לכולם.
ד"ר מישה רוזנר,
מודה ועובר
לירוחם, לפרויקט
דור שלישי
לניצולים, שכונת
וילות חדשה
ומרעננת, עכשיו
בגטו הקרוב
למקום קבורתכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.