נאנקה קראש / לא סתם עוד אחת |
היא ישבה שם
באמצע הרחוב
על הספסל
רחוק אבל קרוב
עם העיניים
שרק מלהביט
אתה נופל שבוי
את המבט
אתה כבר לא תסיט
מעל ראשה
גבוה בשמיים
נוצץ כוכב שביט
ומשתקף לה בעיניים
והיא כל כך יפה
את זאת תבין ודאי לבד
בלי להכיר אותה אפילו קצת
ניתן לראות
שיש בה משהו מיוחד
ואת יושבת שם לבד
ולא מפנה מבט לאף אחד
וכשאדם זר מתקרב
מספיק מבט אחד כדי לכבוש לו את הלב
אך כנראה עדיין לא הבנת
עוד לא הבנת שאת לא סתם
לא סתם עוד אחת
והנה בא אחד
שונה מעט
את מרגישה אותו
ומרימה מבט
והוא מבין אותך
והוא שונה מכל השאר
והוא רוצה רק להכיר אותך
וחוץ מזה
לא אכפת לו שום דבר
ואת יושבת שם לבד
ולא מפנה מבט לאף אחד
וכשאדם זר מתקרב
מספיק מבט אחד כדי לכבוש לו את הלב
אך כנראה עדיין לא הבנת
עוד לא הבנת שאת לא סתם
לא סתם עוד אחת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|