|
אני שונא חרקים
שחושבים שיצא טוב מלהתנגש לי במנורה
אני שונא אנשים מציקים
שבאים ושואלים אם כבר יש לי חברה
אני הולך ברחוב זורק חיוך לכל כיוון
זורק משפט קטן או איזה טקסט מעט שנון
רק מחפש כיוון, כדי לבחור לאן ללכת
ואת יושבת על ספסל ומסתכלת בשלכת
ואני לא רוצה לשבת לידך
ולבזבז את כל היום
לא אני לא רוצה לשבת לידך
כשהעלים צבועים כתום
זה לא אכפת לי
ולא חשוב לי מה קורה
אני רוצה להיות לבד
לכתוב שירים על מה שלא יהיה
אני שונא צבועים
שמשחקים אותה קרובים וכשצריך הם עסוקים
אני שונא חיים קשים
שרק חשבת שזה הסתדר ושוב הם נדפקים
אני זז מצד צד ולא מוצא את הקצב
את מסתכלת מרחוק ומוסיפה פרצוף של עצב
אני מתקרב אלייך, את רומזת לי שלא
אני דופק מבט ואת אומרת לי ללכת מפה
ואני לא רוצה לשבת לידך
ולבזבז את כל היום
לא אני לא רוצה לשבת לידך
כשהעלים צבועים כתום
זה לא אכפת לי
ולא חשוב לי מה קורה
אני רוצה להיות לבד
לכתוב שירים על מה שלא יהיה
אני שונא להיות לבד
אבל חושב שזה עדיף אם זה אומר שלא איתך
אני שונא להיות אחד
למרות שאם היינו שניים היה פה משהו מלוכלך
אני כותב עוד שיר טיפשי חסר פואנטה או טעם
ומוסיף מקצב איטי למרות שאין עליו כבר מע"מ
אני מקליט הכל על דיסק,ומוסיף לי לאלבום
ואולי עוד שנה שנתיים תראי אותי בהופעה ואפילו תאמרי שלום
ואני לא רוצה לשבת לידך
ולבזבז את כל היום
לא אני לא רוצה לשבת לידך
כשהעלים צבועים כתום
זה לא אכפת לי
ולא חשוב לי מה קורה
אני רוצה להיות לבד
לכתוב שירים על מה שלא יהיה. |
|
|
הסלוגן הזה הוא
שקרי.
יעקב פופק לומד
לוגיקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.