טיפסתי בהרים, בחולות המדבריים
ונשימתי כבדה
ארוכה הדרך ולה רק אופק
של ניצנים ראשונים של זריחה

עוד מעט תעלה השמש
אני יודעת שהיא שם
ועם הטיפוס והיאוש הכובש
מתקשה עם מקומי בעולם

הצמא גובר ואיתו הציפייה
להגיע כבר לראש הפסגה
החום קולח על הגוף החלש
ומשתוקקת כבר לראות את הזריחה.

לוקחת אוויר, את החולות נושמת
ועוד מדרגה צולחת
בכוחות אחרונים סוף סוף מגיעה
אך השמש מעלי כבר זורחת

בקצה הפסגה שאליה שאפתי
סוף סוף והנה רק הבנתי
במהלך הטיפוס נתגלתה הזריחה
הו, מה חבל שפספסתי.