|
טיפסתי בהרים, בחולות המדבריים
ונשימתי כבדה
ארוכה הדרך ולה רק אופק
של ניצנים ראשונים של זריחה
עוד מעט תעלה השמש
אני יודעת שהיא שם
ועם הטיפוס והיאוש הכובש
מתקשה עם מקומי בעולם
הצמא גובר ואיתו הציפייה
להגיע כבר לראש הפסגה
החום קולח על הגוף החלש
ומשתוקקת כבר לראות את הזריחה.
לוקחת אוויר, את החולות נושמת
ועוד מדרגה צולחת
בכוחות אחרונים סוף סוף מגיעה
אך השמש מעלי כבר זורחת
בקצה הפסגה שאליה שאפתי
סוף סוף והנה רק הבנתי
במהלך הטיפוס נתגלתה הזריחה
הו, מה חבל שפספסתי. |
|
|
סרקתי שמים,
סרקתי ארץ,
רציתי לעוף על
כנפי האהבה,
ליפול אל תהום
האכזבה,
לשחות בנהר
התקוה,
לתפס על הר
הפחד,
להיסתכל במראת
האימה,
לשתות ממעין
השיגעון,
אך יותר מכל
רציתי לחבק
אותך...
ואז מצאתי אותך
מזדיינת עם החבר
הכי טוב שלי!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.