נירו קליין / גשם |
מהמעיל השחור, הכל זולג
ומתחת לכובע
פנים אפורות ולב כואב
האוקינוס שוב מגביל אותו
ההיגיון מנסה בכח להזכיר לו איפה הוא
ומתחת למעיל, הר געש מתפרץ
ומתחת לכובע מתעקש, גבעול הוא עוד מוצץ
כבר חצי שנה והמעיל עוד רטוב
עוד נגיעה, רוצה לראות אותה שוב
רוצה להרגיש כמו שפעם, בלי לפחד
רוצה שוב את הלב שלו לצבוע, אבל לא יודע איך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|