כל פעם מחדש אני צועד בדרך חשוכה אור לעצמי
נשמתי מאירה כאלפי קילומטרים לפניי, אך רק רחוקים רואים את
אורי
ידיי מושטות קדימה כעיוור המגשש בחיפוש אחר קיר או מפלט
הלחץ גובר וגובר ככל שמתגברות המחשבות
הדרך אינה נגמרת וכך גם ייעודי, ועוד טיפה של אור ועוד טיפה של
חסד
כמו פנינים, פנינים, טיפות, טיפות
תודה לך
תודה רבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.