לראות את העיניים הכחולות
לשמוע את הלב ממשיך לפעום
בקצב שהוא לא רגיל אליו
לרצות להתעורר מהחלום
אולי זה אמתי?
מכל האנשים דווקא אותי
האהבה תפסה
ומה עושים עכשיו?

לגעת בפנים החלקות
הבטן שתמיד תמשיך לכאוב
ברגע שהוא יתקרב אליי
לא להחליט אם זה עושה לי טוב
אולי זאת אשמתי?
האושר לא נראה מציאותי
תחושה שנעלמה
כשהוא וויתר עליי.

ולמה ההפסד הזה פתאום מרגיש כמו ניצחון?
ושוב פעם התאהבתי בבן אדם הלא נכון
אולי בגלל שהוא שונה?
כל כך עצוב להיזכר.
ההיגיון שלא מסכים לרדוף אחרי מה שהלב בוחר.

לראות את העיניים הכחולות
ולחפש בהן את הדמעות
לדעת להמשיך, גם בלעדיו
ללחוש את המילה "להתראות"
לצחוק אם זה עוזר,
לצעוק כשהכאב הזה חוזר
תחושה שנשארה
ומה עושים עכשיו?

לגעת בפנים החלקות
שקרים שמשאירים בי צלקות
להתחנן שהוא יחזור אליי
לתת לו לרפא בנשיקות
את כל מה שכואב.
אולי עוד יש סיכוי שהוא אוהב?
למרות שזה נגמר
כשהוא וויתר עליי.

ולמה ההפסד הזה תמיד מרגיש כמו ניצחון?
כששוב פעם התאהבתי בבן אדם הלא נכון
ורק בגלל שהוא שונה
כל כך עצוב להיזכר.
ההיגיון שלא מוכן לרדוף אחרי מה שהלב בוחר

וזה מרגיש כמו ניצחון.
ושוב פעם התאהבתי בבן אדם הלא נכון
מתי הכול יהיה שונה?
איך לאהוב אחד אחר?
ההיגיון כבר לא רוצה לרדוף אחרי מה שהלב בוחר.

מוקדש באהבה והערכה ללי-דר
בלי שום קשר לתוכן
פשוט כי הרגשתי שאני רוצה.