תן לביא / ממול |
תראה אותה
גלויה לא נסתרת
עדין לא שלך.
ממול בדלתה הפתוחה
שמלתה מתנפנפת
שיערה כבר לא שזור
שפתיה בוהקות ממרחק.
ממול היא נצמדת
מחזה ידוע וכתוב
לא שלך וידועה לך
רחוקה לפעמים קרובה.
ממול היא מדברת
מילים בלי קול
מנגינה במיתר אחד
לה היא שרה.
ממול בלי לגעת
צעד לאחור שמור מרחק
הבט תמיד לכל צד וכיוון
עומדת סוערת וממשיכה בתעתועיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|