כמו בספר תווים
לנגד עיניי
אתה מתנגן
ערב לאוזניי
מרגיש קצת רחוק
אבל חלול מבפנים
רוצה לשמור
להדחיק
תשוקות של בפנים
ואני בינתיים מחפשת תשובות
על במה ללא סוף, מפחדת לחיות
לוקחת אוויר
עומדת בתור
והפחד
מסתיר לי את האור.
מערבבת בכוס,
הרגלים של שנים
סטראוטיפים ישנים
על אהבה.
וכמו בספר תווים
לנגד עיניי
אתה מתנגן
ערב לאוזניי.
וכרגיל
טובעת בתוך הים הגדול
שיצרתי לעצמי
ברקע כחול
מנסה להדחיק
כי יש המשך לסיפור
מנסה להחליט
כי הכול כבר ברור
והצלילים הנשלחים
נשמעים למרחקים
בחוזקה מושכים
לאותה תחילת הפרשיה
הלא ברורה,
המעניינת והאסורה
שגם בסופה,
אני אבודה
אני לא מכירה
את המנגינה. |
