כולנו על קרוסלה אדומה
של סוסי פרא חייכניים,
והעיניים שלך-מראות מצחיקות,
מעוותות לי את הצורה.
אז איך אתה מצפה להבין
אם אתה חי כל חייך בשקט הכחול
שבנית סביבך לבנה-לבנה?
אם הכל היה מפסיק לרגע לנגן ולהסתובב
הייתי אולי מסבירה את עצמי
בגיר צבעוני-
כותבת הירוגליפים של השלמה.
אבל הקיום מסתחרר וממשיך
מסתבך
ומביך אותי
במבוכים גדולים.
אתה מנתח את דעתי בסכין של ברביות
וכמעט מאמין לעצמך,
אני הולכת לקנות צמר גפן מתוק
כדי להפוך לנוזל ורוד על לשונך
ולהיות
החתיכה החסרה
בפאזל
שלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.