מקום מחסה קטן
מפגזים שעוד יפלו
לצייר משולשים אסר עליי האיש עם החלוק הלבן
בלקחו באלימות העיפרון מבין אצבעותיי
הלעוסות.
למה, שאלתיו, למה אסור לצייר משולשים?
כי אתה משוגע, אמר לי,
חיוך שפוך עליו, אמר לי שאני משוגע.
אז אם אני משוגע למה לא נותנים
לי לצייר משולשים כאלה כמו
שהיא אוהבת כשעוד לא
הייתי כל
כך משוגע או בכלל לא עליי אפילו. אני אחליט אם להסתרק.
וזה מקום נורא קטן ואני מפחד
שהפגזים בכל זאת ישתחלו פנימה
יפה להרוג אותי יפה
אפילו שהם שוקלים המון ומלאים נפצים ורימונים
ומה שטוב שאני יותר קטן מהמקום הקטן
אז הערבי הרע לא ימצא אותי אולי.
אז אתה יושב משועמם שם כי
ההוא בחלוק לבן שהוא המפקד
אמר שאין משולשים אין משולשים כאלה
אתה יודע
אבל היא בכל זאת תאהב את זה תמיד
עד שניפגש כאן יחדיו ויהיה אסור לשנינו;
ככה היא עושה את זה בבית כשאף אחד לא רואה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.