צביקה שקדי / אל תדאגי |
אחרי הכול הוא היה הבן האהוב
הוא לא חשב עמוק
פעל אחוז בעתה
הן הרי כבוד כזה כשלו לא ניתן להרחיק בבעיטה
הגיע לביתו, שני ילדיו הקטנים מסתכלים
הוא ירה בראשה ואחר כך בעצמו
נטל לידיו את חייה, הם עכשיו גם לא שלו
והיא נותרה בודדה, ובלב מהדהדת זעקה
עוד שומעת שוב ושוב - אל תדאגי אימא תכף אשוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|