יש אשר גם המילים,
נהפכות הן למכשולים,
ולא עלבון, ולא אשמה.
יש אשר גם הימים,
הולכים ונמתחים,
מהול הלילה בשגרת היממה.

יש אשר רק המילים,
הן שתבלטנה פערים
ששכחנו אנו לזמן מה.
ויש אשר אנו חשים,
יותר קטנים וחלשים,
מוטב למדנו אז את נועם הדממה.

כי יש אשר גם המילים,
נהפכות הן לפצעים,
תמונות נושרות כמו עלים
שמתפזרים עם רוח סתיו.
ויש אשר גם המילים,
במבטים מבולבלים
הן מהולות, וזה מקשה,
אולי ייטב...
אם רק נשתוק עכשיו.

יש אשר המיתרים,
להעביר הם מיטיבים,
גם שתיקה ניתן להגות בשני תווים.
אך יש אשר הוא מיותר,
ואם ממנו כך נבצר.
לומר מילה אולי אפשר
גם לא לומר אותה מחר.

אך אם בכל זאת תבחרי,
לצמצם את צערי,
אומר לך כך, היזהרי בלשונך.
כי בלבי ישנו מקום שמור רק לך,
אך הוא אינו מובטח,
ובמילה אחת יכול הכול להתהפך.