ז'אק
ברחתי, כן, ברחתי, אחרי שרצחו את כל בני משפחתי נטשתי את כוכב
האם שלי וברחתי לכוכב שומם ובודד בשם לו. הארגון לא יכול לשלוט
על כוכב כזה, כי מי ישלוט על כוכב דומם וריק? נכנסתי לאחוזה
המפוארת של הארכאולוג לו שעל שמו נקרא הכוכב. אתי ביחד ברחה גם
סוכנת אס או אס סוזי. אבל לא סתם ברחתי, ברחתי כדי לנקום את
הנקמה הסופית בארגון. פיתחתי תאוריה נגדית לרעיון שלהם שאומר
שהחלש לא יכול לשרוד והחזק כן. אני אומר שהחלש כן יכול לשרוד
בטבע בתנאים מסוימים. לכן לקחתי אתי בעלי חיים חלשים ואני
אגרום להם לבעיות קשות ואוכיח שהם יכולים לשרוד. אחרי זה אני
אפיץ את הרעיון ברחבי היקום ואגרום להם להאמין ברעיון שלי. כך
הם יעזבו את הארגון ואני אוכל לחזור לכוכב האם שלי וסוזי תוכל
לחזור לארגון הסודי שלה. עכשיו אחזור לבעלי החיים שלי ואתן
לסוכנת האס או אס לדבר.

סוזי
מי היה מאמין שסוכנת כמוני תברח? אומנתי קשות בארגון אס או אס
כנגד כל אויב, אבל לא הכינו אותנו לאויב כה קר רוח וכה סבלני
כמו הארגון. נולדתי בכדור הארץ הישן שנחרב במהומות קשות. עברתי
לבסיס הסודי של ארגון אס או אס בראשותו של שי מצפה. האימונים
כללו שעות בלי שינה, ירי בכלי נשק שונים, הרצאות מי הוא האויב
ומי הוא ידיד והרצאה ארוכה על הפילוסופיה של הארגון, שאומרת:
צריך לעזור לכל אחד בלי דת, גזע ולאום ומין. נשלחתי למשימה
במדבר סהרה ובאמצע המשימה הודיעו לי לחזור. האויב תקף את
העמדות שלנו בכל הכוח שלו ובאלפי סוכניו שהיו מחופשים לסוכני
אס או אס. הצלחתי לברוח לכוכב אראן ושם התוודעתי למדען בשם
ז'אק. משפחתו החביאה אותי בתוך מרתף. אבל גם הם נרצחו באכזריות
רבה על ידי הארגון ששלט על כוכב הלכת הזה. נאלצתי לברוח יחד
אתו לכוכב שומם ובודד וקר ואז התחילו הצרות האמתיות שלי.

מטילדה
אני חברה בארגון ששולט על היקום. הוטלה עלי משימה, למצוא
ולהרוג את המדען וסוכנת אס או אס. בתמורה לזאת אזכה לתהילת
עולם. הגעתי לכוכב לו, כי הייתה שמועה שהם שם והסתתרתי
בג'ונגל, מחכה להזדמנות. לרגע שמעתי קולות נהימה של סוסים ואז
קול דיבר אלי: מה את עושה פה? אמרתי לו ששמי מטילדה ושאני רוצה
להרוג את המדען ואת סוכנת האס או אס. הקול אמר לי: גם אנחנו
רוצים לסלק אותם, נעזור לך בזה. הם אמרו לי ששמם הוא האורקים
ושהם גזע בלתי נראה. אמרתי להם שכרתי אתם ברית ושיש לי כוחות
על ובהזדמנות אחדור לבית ואחסל אותם.הם אמרו לי שאני יכולה
להיות בג'ונגל כמה שרק ארצה, הם יביאו לי אוכל. אכן, קערות
אוכל הופיעו, כאילו משום מקום ואכלתי. זה היה האוכל הכי טעים
שאכלתי מימיי. אני הולכת לישון.
מחר אתחיל במשימה לחדור אל הבית.

ז'אק
המעבדה שלי הייתה עשויה כג'ונגל טבעי בשביל החיות שלי. הכנסתי
לשם חיות צמחוניות וחיות טורפות. יצרתי טבע ככל שאפשר כדי שהם
ירגישו טבעי וצפיתי בהם דרך מראה חד כיוונית. בעלי החיים
הטורפים החלו במרדף אחרי בעלי החיים החלשים והקטנים מהם ואז
קרה דבר מדהים. בעלי החיים הקטנים והחלשים התאחדו ובכוח משותף
נלחמו נגד הטורפים. זו הייתה מלחמה לחיים ולמוות. אני מודה
שהכנסתי במים חומר שיכול לגרום לדעת אצל בעלי חיים בשביל
הניסוי. המלחמה הייתה נוראית, לחלק מהחיות הקטנות לא היה סיכוי
והם נטרפו ולחלק מהם גברו על הטורפים והרגו אותם. צפיתי במחזה
המחזה המדהים שעות על שעות עד שסוזי קראה לי: ז'אק, בוא ותראה
משהו.

סוזי
הסתובבתי בכל הבית מרוב שעמום. ז'אק מתעלם ממני לחלוטין ולכן
יצאתי מהבית. לפתע ראיתי חתולה שצבע הפרווה שלה היה לבן אפור.
היא יללה בלי הרף: מיאו מיאו. קראתי לז'אק שיראה אותה. הוא בא
ואמר לי: אני לא מכניס אותה הביתה. אולי היא חולה במשהו, אסור
לי להסתכן. אמרתי לו שהיא רעבה. הוא אמר לי: אז תני לה חלב אבל
אל תכניסי אותה הביתה. ידעתי שהוא צודק, אבל התאהבתי בחתולה
הזו מהרגע הראשון. רציתי אותה כל כך שלא היה אכפת לי מכלום.
התווכחתי אתו שעות על גבי שעות עד שלבסוף הוא אמר: את רוצה את
החתולה? קחי אותה, אבל צאי מהבית. ברגע זה ידעתי שאני צריכה
לוותר עליה.
היי שלום חתלותלה שלי, היכן שלא תהיי.

מטילדה
מיאו, מיאו, יללתי בחוץ. לפתע נפתחה הדלת והאישה יצאה. הבנתי
מיד שזו סוזי. היא רכנה ולטפה את פרוותי. רציתי להרוג אותה בו
במקום אך התאפקתי, עלי מוטלת המשימה להרוג גם את ז'אק. לפתע
היא קראה למדען. הוא בא ואמר: אסור להכניס אותה הביתה. היא
תביא מחלות. הם התווכחו שעות על גבי שעות בלי סוף. הם לא ידעו
שאני מבינה את שפתם. חיכיתי לרגע המתאים בו היא תכניס אותי
הביתה, אך לפתע היא אמרה: היי שלום חתלתולה שלי, איפה שלא תהיי
וזרקה אותי הרחק הרחק. היא אמנם השאירה לי, ברוב טובה, קערת
חלב, אבל ברוב זעמי לא נגעתי בה. טוב, נכשלתי בדרך אחת אבל יש
תמיד עוד דרך.

ז'אק
הנמר שיחר לטרף, הוא היה רעב מאוד, לא אכל כלום מאז אתמול. מאז
שהחיות החלשות התאחדו הן הביסו אותו שוב ושוב. הפעם הוא תכנן
מארב לכבשה שמנה ובודדה בתקווה שזה יצליח לו. שעת הכושר הגיעה
ואז הוא זינק עליה ותקף. בו ברגע יצא מהמארב עדר של כבשים ותקף
אותו מאחורה. לא היה לו שום סיכוי. הוא שאג וניסה להימלט. הן
נשכו אותו בכל אברי גופו. לבסוף הן השאירו אותו שרוע על הארץ
כשהוא זב דם. ריחמתי עליו, אך לא העזתי לבוא לעזור לו כי רציתי
שהם ירגישו בטבע. הוא גסס, המסכן. באותו רגע סוזי קראה לי
לראות משהו. שוב פעם היא? מה היא רוצה עכשיו?

סוזי
הנקישה החלשה נשמעה בדלת. פתחתי אותה ולעיניי נתגלה ילד עני
בשם ארן. הוא אמר לי: עזרי לי ותני לי לאכול כי לא אכלתי כמה
ימים וכמה לילות. קראתי לז'אק והראתי לו שיש פה ילד עני. מיד
נכמרו רחמיו ואמר לי להכניס אותו ולהאכיל אותו. הושבתי אותו על
הספה ונתתי לו מהאוכל המועט שהיה לנו, כי הכוכב הזה לא סיפק
לנו הרבה. המים היו דלוחים ולא בריאים אבל הוא שתה אותם ואמר
תודה. כשז'אק בא אחרי גמר הניסוי לומר לי לישון זה קרה. הילד
העני הפך לנשי ושלף ציפורניים. אש יצאה מידה וכמעט שרפה אותי,
אבל זזתי אחורה. אני: ברח, ז'אק! זה לא ילד עני אלא רוצחת
שכירה. הוא פתח את הדלת וברח. היא התנפלה עליי, אבל אני בתור
אשת קומנדו מעולה הדפתי אותה מעליי. היא נפלה על הרצפה ולפתע
היה אור חזק והיא צעקה: אני עוד אחזור, לא סיימתי אתכם!

מטילדה
ידעתי שאם אתחפש לילד עני אוכל לגרום להם צרות. נקשתי חלושות
על הדלת וסוזי פתחה לי. היא קראה לז'אק. ז'אק בא מיד ואמר:
הכניסי אותו הביתה. ישבתי על הספה והיא הגישה לי אוכל מהפרות
המעטים שסיפק להם הכוכב ומים לא בריאים. ברגע שבו היא הסתובבה
למזווה כדי להכין לי בירה מצאתי לי הזדמנות. פשטתי את התחפשת
וחזרתי להיות מטילדה. שלחתי אש מידי אבל היא החטיאה את המטרה.
היא צרחה לז'אק שיברח, הוא ברח מהדלת האחורית. התנפלתי עליה
באש, אבל היא תקפה אותי. נפלתי על הרצפה. עשיתי כישוף וברחתי
משם, לא לפני שצעקתי: לא סיימתי אתכם! מצאתי את עצמי בקרחת יער
כשמולי האורקים זועמים. הם אמרו לי: נכשלת במשימה פעמיים.
אמרתי להם: תנו לי עוד הזדמנות ואחדור אל הבית הזה.

ז'אק
ברחתי אל מעבה הג'ונגל. השמש הירוקה הספיקה כבר לשקוע. חושך
סמיך ירד על הג'ונגל. נתקלתי בענפים ועצים שנפלו. לפתע ראיתי
אור חזק וראיתי יצור ערפילי. הוא אמר לי: קוראים לנו האורקים,
עזבו את הכוכב שלנו פן יבולע לכם, אנחנו הבעלים האמיתיים של
הכוכב. אמרתי לו: לאן ניסע מכאן? הארגון שולט בכל היקום ורק
לכוכב הזה הוא עוד לא הגיע. היצור: זה לא מעניין אותי, כוכבנו
לא צריך לסבול מזוהמה כמוכם, אם לא תצאו, נוציא אתכם בכוח, כמו
שגרשנו את לו. לפתע כשלו רגלי וחשתי שאני הולך ומאבד את הכרתי.
או אז חלמתי חלום. חלמתי על כוכב מזוהם במפעלים תעשייתיים,
אוויר מורעל, חיות שמתות לאלפים, ים מזוהם. קול אמר לי: אנחנו
לא רוצים שזה יקרה לכוכב שלנו.

סוזי
מצאתי את ז'אק בקרחת היער, כשהוא שרוע על בטנו ומדבר דברים
חסרי כל פשר. גררתי אותו עד לבית ונעלתי את הדלת, התחלתי לטפל
בו. הבאתי לו ערק לשתות אבל חומו לא ירד. ידעתי שהוא צריך רופא
ומיד כי אם לא אביא לו רופא מצבו ידרדר. במקרה לימדו אותי
בארגון אס או אס לרפא אנשים דרך כישוף. הינחתי את ידי על מצחו
והגיתי את מילות הקסם. אור זרם מידי. הוא התחזק מרגע לרגע.
כשסיימתי הוא אמר: הצלת את חיי. אמרתי לו: זה מה שאנחנו
מחוייבים לעשות. הוא אמר לי: יש אורקים והם אמרו לי שנלך מפה.
הם חזקים יותר מאתנו. אני: נוכל להתמודד עם כל אחד וגם עם
הרוצחת השכירה של הארגון. אתה תמשיך בניסוי שלך ואני אשמור
עליך.

מטילדה
הבית היה ריק, לכן ניצלתי את ההזדמנות וניסיתי לפרוץ אל הבית.
במקרה, כמו לכל רוצחת שכירה, יש גם לי מפתח גנבים. פתחתי את
הדלת ונכנסתי. הבית היה מבושם מאוד והייתה שם תמונת שמן של איש
ערום, אבל לא היה לי זמן להסתכל בפרטים. הייתי צריכה לפעול
מהר. הפכתי את עצמי לספה ישנה וחיכיתי שם. כבר חיסלתי בדרך זו
כמה מתנגדי ארגון או הפכתי אותם להיות נאמנים לארגון. לא
חיכיתי הרבה זמן וסוזי נכנסה עם ז'אק. המלכודת הייתה מוכנה.

ז'אק
ישבתי על הספה כדי לנוח. לא זכרתי שיש ספה כזו בבית הזה, אבל
לא חשדתי בדבר. לפתע לא הצלחתי לקום. אמרתי לסוזי: אני לא יכול
לקום. אני מרגיש כאילו הספה שואבת ממני את כל האנרגיה. סוזי:
אני אנסה להתמודד עם זה. נסה לקום! ניסיתי לקום בכל הכוח אבל
מצבי הדרדר מרגע לרגע. אם הספה תמשיך לשאוב אותי אני אעלם.
סוזי: אני אמשוך אותך ממנה. היא לקחה אותי בידיה החזקות ומשכה
חזק. הריפוד כמעט נקרע, אבל הצלחתי לקום. ברגע זה ראינו אור
חזק מאוד והספה נעלמה. אני: מה קרה? סוזי: זאת לא הייתה ספה,
זאת הייתה מטילדה הרוצחת השכירה המיומנת ויש לי הרגשה שהיא עוד
תחזור.

סוזי
ידעתי שאם לא אמשוך אותו מהספה הוא ימות. הספה שאבה אותו ואת
אישיותו אליה. הוא צרח כמו תרנגול שחוט. הוא הלך ונעלם לנגד
עיניי. אחזתי בצווארון חולצתו ומשכתי אותו חזק. אמרתי לו גם
לנסות לקום. הוא ניסה אבל לא הצליח. הספה הייתה יותר חזקה
ממנו. לבסוף משכתי בכוח רב. הריפוד נקרע מעל הספה ושמעתי צרחה
איומה. ברגע זה ראיתי אור חזק והספה נעלמה. לקחתי אותו לשטןף
את הפנים כי הוא מבוהל עד מוות מספות מכושפות. כשהוא חזר הוא
אמר לי: מה היא רוצה מאיתנו? אני: להרוג אותנו, היא אחת מחברי
הארגון והם רוצים לשרוד. לפתע שמענו קולות והרגשנו את האדמה
רועדת מתחתינו.

מטילדה
גם אני הרגשתי את רעידת האדמה. נפלתי ולא יכולתי לקום. בורות
נפערו במרחק מטרים אחדים ממני. צרחתי לכל האלים המוכרים לי
ובלתי מוכרים לי: הצילו! לפתע ראיתי יד שמושכת אותי חזק. היא
גררה אותי לעבר הבית של אלה שניסיתי לחסל לפני כמה שעות. האם
הם רוצים לחסל אותי עוד פעם? רק שינסו לעשות זאת. אני יותר
חזקה מהם. הושכבתי על מיטה ושמעתי את קולה של סוזי: צריך לטפל
בה, אם לא היא תמות. מה אכפת לה ממני? אולי היא רוצה לשאוב
ממני סודות? בחיים לא אתן לה את זה. אני חייבת להיות חזקה. אני
חייבת להיחלץ מידיהם. במחשבה אחרונה זאת איבדתי את הכרתי.

ז'אק
מה עושים אתה? אם היא תתעורר היא בטוח תנסה לחסל אותנו. בשם
מספר הסיפורים, מה אעשה? כן, תרופות, יש לי מלאי במחסן. ומטלית
לחה להורדת חום. נכון שסוזי יודעת לרפא בעזרת כישוף אבל אני לא
רוצה לבזבז את האנרגיה שלה ועוד על מי שרוצה לחסל אותנו. היא
מלמלת כל הזמן דברים לא ברורים, כנראה בשפתה העתיקה. נתתי לה
תרופה במזרק שבידי וגם קשרתי אותה לכל מקרה. אחר כך הורדתי
אותה למחסן ונעלתי את הדלת. אני מקווה שהיא תרגיש טוב כך שסוזי
תוכל גם לחקור אותה ואולי לדעת בפני מי אנחנו עומדים סוף כל
סוף.

סוזי
היא התעוררה ונאנקה אבל היא הייתה קשורה. היא שכבה על גבי מיטה
בלויה שסידרנו לה ואני התחלתי לחקור אותה. אני: מה שמך?
מטילדה: קוראים לי מטילדה ואני רוצחת שכירה מיומנת. אני: מי
שלח אותך? מטילדה: הארגון, עכשיו תנו לי מים, כי פי יבש! ז'אק
מיהר להשקות אותה במים. אחרי שהיא סיימה שאלתי אותה: מי מנהיג
את הארגון? מטילדה: אף אחד לא יודע, אנחנו מקבלים הוראות בעזרת
טלפתיה במוח. ז'אק: את מוכנה להעביר מסר לשאר חברי הארגון?
מטילדה: יכול להיות, מהו המסר? ז'אק: הרעיון האידולוגי שלכם
מת, החלש יכול לשרוד. מטילדה: אני אעביר זאת, אבל אני צריכה
הוכחה שאכן כך הם פני הדברים. אז הראנו לה הוכחה.

מטילדה
ירדתי למרתף שבו נמצאת המעבדה שלהם. הם הראו לי את הניסוי
הגדול. הנמר המורעב עוד שכב פצוע שם והכבשים נשכו אותו בניסיון
לשרוד. שאלתי את ז'אק איך זה שכבשים יכולים לנשוך? הוא ענה לי:
שמתי חומר בשם דטאן במים. זה חומר שמביא בינה ודעת. רציתי
לראות אם החלש יוכל לגבור על החזק באמצעוות זה. כמו שאת רואה,
הניסיון הצליח. אני: אעביר את זה לחברי הארגון שלי בעזרת
טלפתיה. ואמנם, באמת רציתי לעשות זאת ולעומת זאת למצוא דרך איך
לחסל אותם פעם אחת ולתמיד.

ז'אק
היא מלמלה מילים בלתי מובנות ועמדה דוממת כפסל. הנחנו שכך היא
משדרת לחברי הארגון שלה. אחרי כמה דקות היא פקחה את עיניה
ואמרה: המסר הועבר למי שצריך, עכשיו נחכה לתוצאות. בתור מדען
אני מקבל גם דברים בלתי הגיוניים כאלו, אבל לא אוכל לסבול את
זה שיצורים מקימים ארגון בעל דת מעוותת המנוגדת לטבע. אחר כך
החזרתי את מטילדה למחסן וכבלתי אותה לספה. הזרקתי לה זריקה
שהיא תרדם. סוזי אמרה לי: אני מקווה שהיא לא מתכננת עלינו
כלום. אני: הצלחת לחדור למחשבות שלה? סוזי: אכן כן, היא זוממת
לגנוב את הדטאן הזה ולהכניס אותו למי השתייה שלנו בתקווה שהוא
ישגע אותנו. אני: מה נעשה? סוזי: נניח לה לעשות זאת ונראה מה
יקרה.

סוזי
ירדתי למחסן והיתרתי את מטילדה. אמרתי לה שאם היא רוצה לראות
את החומר דטאן שתבוא אתי. היא הלכה אתי. לקחתי אותה דרך מבוך
ארוך מאוד, עד שלבסוף הגענו. מיכלים מיכלים היו שם, מלאים
בחומר לבן. היא אמרה: ממה הוא מורכב? אמרתי לה: מעץ הדעת.
מכוכב אחר. אחר כך לקחתי אותה משם כדי להראות לה כביכול שאני
לא בוטחת בה. צפיתי בה דרך מראה חד כיוונית. היא לקחה מיכל
ושמה את הנוזל במי השתייה שלנו. שתינו את המים כאילו לא קרה
כלום. לפתע נפקחו עינינו. ראינו את האמת על העולם באופן הברור
ביותר, אבל כל אחד ראה זאת באופן אחר. התחלנו לריב ולהשתגע,
לזרוק חפצים אחד על השני, עד שהתעלפנו.

מטילדה
סוף סוף ראיתי את התבוסה של האויב בעינים. הם התעלפו בסלון
וכנראה בקרוב ימותו. עכשיו אני צריכה למצוא דרך איך לצאת מפה.
מה זה לכל הרוחות הקיר הזה? הוא לא היה פה במחסן כשהם הביאו
אותי אליו. איך אני פורצת אותו? ניסיתי בכל האמצעים כולל כישוף
אבל ללא הצלחה. הקיר נשאר עומד על תילו. אולי אנזול מעליו?
בום, לא הצליח לי. אני צמאה, אבל לא אשתה מהמים כי הנוזל שם.
איך אצא מכאן? אם הם ימותו אני אמות מצמא ומרעב. התפללתי לכל
האלים שלי כולל מספר הסיפורים בעצמו, אבל הם לא נענו לי. ברגע
זה שמעתי קולות. הבנתי שהם התעוררו.

ז'אק
כאב לי הראש כשהתעוררתי על רצפת הסלון. ראיתי את סוזי מעולפת
כמתה ומיד היגשתי לה החיאה כמיטב המדע שאני יודע. היא התעוררה
ואמרה לי: ראיתי את האמת והיא נלקחה ממני. אמרתי לה: גם אני לא
זוכר כלום. טוב שהתעוררת. סוזי: מה שלום השבויה שלנו? אני:
מנסה להחלץ מאמצעי הכישוף ששמת לה, בלי הצלחה יתרה. לא יכולתי
לשתות מים ולכן שתיתי בקבוק ערק עד שהתפכחתי לגמרי. היא אמרה
לי: בוא נרד לבדוק מה מצב השבויה שלנו ואולי נדע סוף סוף את
האמת על ראש הארגון.

סוזי
גם לי כאב הראש והוא הלך והחמיר מרגע לרגע בהיעדר מים לשתות.
בכל זאת ירדתי למרתף בלווי ז'אק. אמרתי למטילדה: אם תעני לנו
על השאלות נהרוג אותך יותר מהר. היא אמרה לי: מה רצית לשאול?
אני: מה שמו של ראש הארגון? מטילדה: אין לי מושג, מה אתם רוצים
מחיי? אם אתם רוצים תהרגו אותי. ז'אק: סוזי יכולה לחדור
למחשבות הפרטיות שלך ולגלות את האמת, תחליטי, מה את רוצה? היא
אמרה לנו שלא אכפת לה ושאם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להרוג
אותה. חדרתי למחשבות הפרטיות שלה וגיליתי רק ערפל עבה מאוד.
ראש הארגון לא הוזכר בכלל. לקחתי את מטילדה מחוץ לבית ויריתי
בה שלוש פעמים. היא מתה בלי להיאנח כלל.

מטילדה
התעוררתי בתוך בית מקדש מפואר, על גבי מזבח מאבן. דמות מעורפלת
באה אליי ואמרה לי: סוף סוף הערתי אותך לתחייה, הרבה מאמצים
לקח לנו. מטילדה: איך אני אהרוג את סוזי ואת ז'אק? הדמות
המעורפלת: הענקנו לך כוח על טבעי, חוץ מזה, הם מחוץ לבית
בג'ונגל העתיק. הם מחפשים מים ואוכל. מצאי אותם והרגי אותם!
אני: אל תדאג, אני אהרוג אותם עכשיו, יותר אני לא אכשל.

ז'אק
יצאתי לחפש מים טהורים כי לא היו מים כלל. כל הזמן הייתה לי
הרגשה כאילו צופים בי מאחור. ידעתי שאלו האורקים. לפתע התגלמה
מולי מטילדה. היא אמרה לי: עכשיו אני אהרוג אותך. אמרתי לה:
חשבתי שמתת על ידי סוזי. מטילדה: סוזי הרגה אותי אבל האורקים
החיו אותי. לפתע היא התעופפה ורצתה להרוג אותי. ברגע זה כוח
אדיר מנע ממנה זאת. הזמן כאילו קפא במקום. סוזי הופיעה בשטח.