|
והיו ימים
שהייתי דג זהב -
שזהרתי באדומים ובכתומים
במילותיי היו נימות אקזוטיות
של מים רחוקים
ובעיניי חלום,
והרגשתי חופשית
אעפ"י שלא הייתי באמת
יש גם קסם מסוים
בלחיות בגן עדן של שוטים
היכן שהרוח ריחנית
והעולם צוחק,
יש גם קסם מסוים
בלשחות במים המתוקים
מאחורי מסך זכוכית
ובאוזניים אטומות
ועיניי שטחו לימים רבים -
אני, שלא רציתי לראות. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.