|
בין הטיפות שנופלות
שלוליות של זיכרונות
כל רגש שהיה, אני מעלים
כשהעלים שוב נושרים
לאן אנחנו בורחים?
ואני לא מרגיש כלום
לא מרגיש כלום
חושב שאני לבד ביקום
שחררי אותי, עם נשיקה במצח
ואמשיך להיות לבד
לנצח
בין הטיפות שנופלות
והעיניים שנפקחות
דורך על שלוליות בלי מגפיים
מחפש לי מקום, מתחת לשמיים
ואני לא מרגיש כלום
לא מרגיש כלום
לבד ביקום, זה עצב יזום
שחררי אותי, עם נשיקה במצח
ואהיה לבד
לנצח
בין הטיפות שנופלות
שלוליות של זיכרונות
והעיניים שנפקחו עכשיו נעצמות
הניחי עליהן זוג מטבעות
ושחררי אותי, עם נשיקה במצח
ואמשיך להיות לבד
לנצח. |
|
|
תגיד אדון מאשר
סלוגנים:
מה אתה עושה עם
הפקסים אחרי
שאתה מאשר
אותם?
חשבת על
מיחזור,
אין אפשר למחזר
נייר פקס, לא
חבל?
לא עדיף פשוט
להשתמש בנייר
טואלט, ככה גם
תוכל למחזר
נייר, סלוגנים
ומטאפורות, שלא
לדבר על להפיג
שיעמום
בשירותים?,
ותמיד תוכל
להגיד, "חרגול,
ניגבתי איתך את
התחת אתמול".
חבר שלום, כותב
סלוגנים (שהוא
לא חרגול) עם
שאלות ותיסכולים
לא פתירים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.