[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידן עדות
/
אביר של אמא אחת

בין דפיו של ספר יחיד במינו
שנח אצל מלך ומוחבא מלוא תוכנו
אצל שומר הראש ויד ימינו
קיים סיפור מדהים שעדיין לא שמעת כמותו.

זהו סיפור שמתחיל לו עם אביר
לוחם שרק עכשיו התבגר, שהיה עוד די צעיר
אחד כזה שלא ויתר, עקשן היה כמו פר אדיר.

קראו לו ג'אן, ג'אן דה לה באלזאק
והוא היה... מהיר כבזק
היה לו סוס לבן ואדיר כמו ברק
הוא היה האביר הכי טוב, האביר הכי חזק!

הוא היה מצחיק, שנון ואמיץ
לא הייתה הרפתקה אחת שהחמיץ
אביר של כוס בירה וכוס מיץ
את ג'אן הבזק כל אחד הכיר והעריץ...

הוא היה נדיב וטוב לב
אביר שפשוט כי כך אוהב
נראה היה כמתאהב
בכל עובריו כמשתובב...

חמוד, חכם, מושלם
הוא היה האביר הכי טוב מכולם
עלם חמודות פשוט כזה ותם
הילד הכי יפה בעולם.

אולם לג'אן הבזק הייתה בעיה
לא משהו רציני, פעוט קמעה
יש יאמרו שבורך הוא בתכונה
רודף שלום וצדק, כזה אביר היה...

מאז שעדיין עסוק היה בחוג אימוניו
הוא היה שונא שמצטווה עליו
"אני לא נלחם" זקף בצל הוא כך כי גב
גבעול בפיו חייך ובטל בצל נשכב...

כשהיו קוראים אבירים עליו תיגר
הוא היה צוחק מלוא לסתו כמאושר
עם חיוך כזה שיופיו במילים לא יתואר
הבזק היה שוחר שלווה וכזה אביר נשאר...

אך יום אחד כשהתבקש כבני גילו
לצאת לחפש את ייעודו ולגלו
עמד לו ג'אן בפני ספק מפלתו
כי חלק מן הטקס היה לנשק לה, לאמו.

לרוע מזלו אמו הייתה שם במרחקים
לבו כיוונו לאין ספור של דרכים
אך כשהביט אחור וכולם רק מצפים
ג'אן ידע שבזו העת יוצאים...

הוא ארז לו תיק קטן ומכנס כזה קצור
את סוסו ערך לזמן ארוך לזמן בלתי גמור
יצא הוא אל הדרך בכותבו לו הסיפור
אביר בזק על סוס לבן גדול וכן שגור.

אביו בירך לו לשלום בהתנצלות של אב ובן
לא זו אשמתו שלו שאביו לא התחתן
את כיסיו מילא זהב וכל טוב של הן והן
נשק לו שוב בצד ולשלומו נשא אמן.

ג'אן דה לה באלזאק יצא את שעריו
בדרך לחפש היום את השנייה מתוך הוריו
איש לא שמע את הפזמון של הרהוריו
ואיך שעל לחזור בכלל הכי הרבה חשב...

הוא רכב לו אל האופק במהירות של מלאכים
אין ספק, ראו שהוא בן של מלכים
עבר שקיעות וגאיות ג'אן חצה דרכים
אנשי כפרים רבים ראו בו אלוהים...

בדרכו נלחם הבזק במפלצות
את נהר המוות הנורא נדרש הוא לחצות,
הוא שחה והתנגש בין מוות ללהיות
עד אשר נכנס לו ג'אן ליער עד עבות.

ביער שם חיכתה כי כך בקתה
אולי אמי שם, חשב לו ג'אן ביתר העזה
הד גדול נשמע כשאת הדלת היא פתחה
ג'אן דה לה באלזאק פגש באם הראשונה...

האם הראשונה הייתה האמא של כולם
אמא שאוהבת כל אביר שבעולם
היא ישבה אתו וסיפרה לו על פעם ועל פעם
איך היה בילדותו, גם הוא ילד מתוחכם.

הוא אכל מלוא תבשיל וחלק עם מי שבא
לחיבוק אהבתה עמד בתור החלוקה
אמא שכזו הייתה נותנת את חומה
אך ג'אן ידע שלא זו האם הנכונה!

את דלתה הבזק יצא בנחישות
אמר שלום, אמר תודה וגמר את זה פשוט
אין ספק, היה מלא בהתרגשות
הרי בדרך לאמו האמיתית יצא אביר להוט.

לאחר כמה ימים, אולי חודש בקירוב
דה לה באלזאק הרגיש לפתע כה עצוב
לאחר דרכים רבות ששום דבר כבר לא חשוב
אולי אמו בכלל לא בשום מקום יישוב!

הוא כבר עבר נהרות שדות וערים
בדרך קימורים
עד שראה גג רעפים
ודלת מסבירת פנים.

היא פתחה לו את הדלת מביטה כמסתכלת
בחיוך אדום ותכלת הייתה זו אמא מיותרת
נשקה לו קצת חיבקה טפיחות
נתנה היא כמה שפחות...

הוא ידע שאמו היא לא כמותה
אמי, אמר, היא בטוח נחוצה
כשהתעורר למחרת ולצדו היא לא הייתה
הבזק מיד החליט שלא היא הנכונה.

מיד יצא שוב לדרכו
אביר אשר ממחיז את סיפורו
מחפש כי ככה את  אמו
אמר שלום ולמה לא.

בראשו ספר כבר שתיים
אכזבת אמו שגויה כבר פעמיים
אולי יזכה הוא בשלישית
ויחווה הוא אמא אמיתית.

בדרכו הארוכה
דמיין חיבוק ונשיקה
למצוא את האחת והיחידה
וזה כל מה שרצה.

ג'אן דה לה באלזאק, את הרוח כך בדק
הוא לכיוון אחד חשק
אך לפתע הוא צחק
מכיוונו של הסיבוב הבזיק הבריק ברק.

הייתה זו פינתו של עוד ביתן
בניין אפור קצת מלובן
שם חיכתה היא כל הזמן
הייתה זו אמא כמובן.

אמא כמובן, הייתה ממש ממש בסדר
כל דבר שרק רצה עשתה לפי הספר,
לא לכאן ולא לשם הייתה בדיוק על קו התפר
נשיקתה כמובן כאילו רק סגרה עוד סכר.

הכול היה רגיל מדי לטעמו של האביר
את קריאתה של אמו הוא הרגיש שוב באוויר
אז הוא יצא מבלי שום דבר מסביר
ג'אן דה לה באלזאק שוב הרגיש כביר!

ועוד מבלי לחלוף קמעה על פני שביל מן השבילים
סיפורו של האביר התפצל לכיוונים
אם לצד אחד יפנה מולו חיים שלמים
אולם האם יילך בעקבות אותם חושים...

אל הבית הרביעי הגיע ביגון
ג'אן דה לה באלזאק כבר ראה כל כך המון
ואת הדלת היא פתחה, אמא תיאבון!
אמא תיאבון נתנה ישר שם ארוחה
על שולחן ארוך גדול ראה היא מגישה
חיכה אולי בסוף היא תיתן לו נשיקה
אך כל מה שעשתה היה להגיש את קינוחה!

מתוך הניסיון הוא כבר הבין את העניין
כנראה שוב הוא לא מצא את שמעוניין
מיד יצא הוא האביר עם חיוך של כמובן
והפעם הוא נשבע שאמו קרובה לכאן!

בתעוזה של אבירים הוא חצה חצי עולם
הוא ידע שאמו שלו הכי שם מכולם
בדרכו השאיר את חותמו המדופלם
ג'אן האמיץ לא התעכב אפילו לא כי סתם!

לאחר ימים רבים שבהם היה כמעט מותש
ניצב הוא בפתחו של ביתן חצי חדש
הוא הביט אל כיוונו של סוסו המשומש
וחייך בשחררו סוס אביר ממש!

הוא פסע אל דלתה המוערכת
פעימות לבו נשמעו עד אחרי עצי האזדרכת
אמא שלי שם והיא כאן לא הולכת!

בטרם הוא דפק את שלוש דפיקותיו
הדלת נפתחה לבד כמאליו
על מפתנה היא עמדה, מביטה עליו
עם חיוך של מלאכים של אגדות ושל זהב!

הייתה זו היא שכה רצה
האחת שלה כל כך כמה
האמא שלי של אהבה.
ג'אן ידע זאת היא אמא, אמא שלי!

מיד ובלי עיכוב
היא נישקה נישוק רטוב
היא חיבקה לו שוב ושוב
אני אוהב אותך, אמר והיה קצת עצוב.

האביר דה לה באלזאק
אותו אחד שהיה כה מהיר וענק
שהיה טוב לב, אביר שלא נאבק
מצא את שחיפש כל כך חזק...

בזוקפו הוא את גבו הרגיש ג'אן הרגשה
הרגיש ברוח נעימה, רוח אהבה
הוא התיישב וידע לקראת מה יצא
את סוף סיפורו הטוב שלו מצא!

אמא, האחת והיחידה, זאת שלה תמיד,
זאת שבזכותה קטל כל מפלץ מפחיד.
בגללה עבר הוא הרים, ימים ובורות רבים של סיד
אמא של אהבה, של הווה ושל עתיד!

הוא סיפר לה בגבורה
את סיפורו וסיפורה
ומה שבזכותה קרה
ג'אן דה לה באלזאק אמר כי הוא אוהב אותה.

לאחר כמה ימים ששם שהה כי כך וכך
לפתע לא הבין דבר של מה בכך
הוא חיפש אמא מה הוא המונח
הרי כולן היו אמא של דבר כל כך מוכח!

היא ענתה לו בסיכום חיובי ולא שלילי
בחיוך של כן וכלום כי זאת אני
היא אמרה בפשוט כמעט פלילי
שהיא אמא, אמא שלי!

וזהו, כך מסתכם לו המשל
על אביר שיצא אל כיוון שקודם לא נשאל
ואיך מצא הוא בבירור כמעט בכלל
אהבתה ואהבת הכלל!

אמא... כל אביר במסע נדודיו נתקל באין ספור אמהות
אחת כזאת וכזאת, אמא שונה וכמה שדומות
אך אחרי הרגשתה של אחת תמיד יעקוב
כי ירגיש האביר שהיא תהיה שם לאהוב
וכן, כמו כל סיפור גם סיפורו ייגמר בטוב!
אני אוהב אותך אמא, אמא שלי!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין שעות
קטנות.
יש אנשים
קטנים.





בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/07 11:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידן עדות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה