הצעקה הקיומית / צמאון שקט |
אדישות נלוזה
כל לילה
אותה התחושה
אכזבה נזילה
שלא מאיימת לשקוע
רק ללטף
לגפף בחיוכה...
אין לו זמן
חייו חומקים לו,
הוא רוצה לשתות אותה
מבין ספריו,
מבין חייו השוממים...
היא לא מרווה,
מעבירה בו צמרמורת אכזרית
מעבה את חושיו
דמותה הביטה בו
שלחה פניה להבעתו
העורגת...
וצימאונו השקט
ניכר באבריו
מתי תוכל לדבוק בו
ולקשור את גופה
בעיניו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|