החזיק את כל גופה בשתי עיניו:
עיניו האטיות, הכבדות,
שמצמוץ מגרה מלווה אותן,
היו חודרות את נשמתה,
אוחזות בשבריריות גופה.
בסך הכול ילדה
והוא נוגע בה כמו אב,
מחטיא אותה בליטופיו
עוקר ממנה כל תום.
היה לוחש באוזניה
סעיפי עבירות ודיני נפשות
ובו בזמן ידיו הארוכות
לא פוסקות,
מסבירות ומסבירות
ונוגעות בגבה
ונוגעות בשדיה
שפתיו משיקות לצווארה,
ואין הוא נוטש את קודש
מלאכתו הענוגה.
והמגע כמו מזדחל במחשבותיה
כמו יונק מבגרותו,
כמו נמס בין קימוריו.
הוא החזיק אותה חזק
גרם לאיבריה להתחבר
להתמלא, להזדקר...
החזיק בה כעולל רך בימים,
בשקט אינסופי אך בערגה מינית,
החזיק בה כמי שכף ידו הגדולה
עוטפת את כל שטח גופה.
טרם נפלה לתוך נשימתו
אספה את כל בדידותה
והביטה בפניו
אכן, החזיק את גופה בעיניו. |
