אני מתגעגע לימים שלנו ביחד
תמיד היית מאחוריי
אני הייתי מושך את היית תומכת
לא אשכח את הימים המוזרים שהגשם נפל
היינו מסתכלים על השמיים ולא מזיזים עיניים
שמש התחבאה מאחורי עננים בזמן שאת התחבאת בין הסדינים
היינו משחקים משחקים מוזרים.
לא אשכח את הימים שלנו ביחד, ימים מוזרים.

איפה אלך עכשיו, העיניים עצומות
הרגליים כואבות
הידיים קשורות
ורק הלב צועק
הוא  צועק אלייך כי נהיית חירשת,
הוא צועק אלייך כי האטימות חדרה לתוכך.
ביום מוזר שאולי יקרה,  את תביני שאיבדת ואני כבר לא יהיה!


זה עוד יעבור.
זה עוד שלב מוזר.
חיים שכאלה בלי יותר מדי עניין.
אולי עכשיו זה ריק
אבל חכי מעט שהשמש תצא
אני אמשיך ללכת
לא אסתכל לאחור
אפילו לא לשנייה
כי  אני יודע שאם כן, אני אחזור בחזרה.

מישהי אחרת כבר  בדרך אליי
לא שאני רוצה אבל ככה זה יוצא
עכשיו קצת קשה אבל בכל זאת מרוצה.
ימים מוזרים עוברים עליי ימים מוזרים עוד יעברו
ימים מוזרים....