אריאל סנטוס / קינה לגנן ותמימות |
עטי לי להב חד ברור
על אחריות של גן, גנן ואהבה
במזמרות של התרגשות
אל תוך גני אעוף אשוט
אזמור אשכול עבר,
ענבי עתיד-תקווה
הנה נגעת בנאדם
הנה הגעת עד לשם
כמעט צללת עד טירוף
ברחת קצת
ואם תחזור האם עוד שם
הפרח הלבן - אדם
בפרוש ידך לו ונגעת בו מעט
וכל עלה ללב סמוך
אסור לקטוף אסור למות
כי כל אבדן פוגש תמימות
רק באחת
שוב לא ישוב. הגן סגור
גדר סובבת לב שבור
תמימות רק פעם כאמור
אובדת אט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|