איתי עזרתי / על אובססיה מסויימת |
גדולה מדי לשעון החול,
רוקדת לה מעבר למחול הזמן.
כתא רדום של כמיהה
משתלחת עם ניצוץ זיכרון,
מבטאת עצמה בכישרון הרסני.
ואני,
רק אנושי
נאבק בחולשותיה
פעם מנצח,
ופעם מפסיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|