|
המבט הזה בעיניים
אנושי להחריד
מושל בחושי כבשלו
ומה בכוחי לעשות.
גופי תובנה בטלים
פעימות לב דחוקות
אני הבמאי או רוח הרפאים
השחקנים האלה יוצאים משליטה.
בסופו של היום יש לילה
אחריו יבואו מסילות השמש ברקיעה
ואני אהיה בשעת החלומות
פועם זריחות ושקיעות.
בשעת החשכה היא תחזור אליי
לוגמת את דעתי בהכרותיה הסמויות
נושבת את כאבי החסויים
לתוך מהות של זמן. |
|
|
כרס זה לא חזון
זה ריבועים
פיתה מנוגבת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.