אחרי הפסקה קצרה.
הרי לא באמת האמנתי,
שתחזור חזרה.
חוזרת לכתוב שירים של כעס,
איך שוב אני יכולה?
ולא נשאר ממנה כלום,
מאותה תחושת אהבה הפכפכה.
יש רגעים שאני בוכה,
רוב הזמן אני כותבת.
לכתוב עכשיו זה במקום לאכול,
זה כמו לומר "אני כועסת".
רעש של מקלדת יורה,
מילים כואבות אל תוך הבטן.
וההרגשה הזאת שבלב,
ושוב הלב הפך אפור ואבן.
חוזרת לכתוב שירים על פרידה,
אחרי הפוגה קצרה.
הרי לא באמת האמנתי,
שהפעם תישאר עד סוף ההצגה.
27.06.2007
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|