עופר רון / אם שכולה |
הלילה בן שמיים והיום בן הספדים
ורוחות התופת של הקיץ
שרות את המתים.
אני על ברכיי.
חובק לפסל
אישה ללא ידיים, ללא ראש ורגליים
אוזני קשובה על בטנה הקרה
ידיי עוטפות ירכיה המחוספסים
ורחמה - בשר הוא. וייסורים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|