אביב פרט על הגיטרה וכבדרך אגב על מיתרי לבנו
זו הייתה הופעה מהסרטים, כמו היינו שוב אור הירח, בערים וכלים
מורדים, אמיצים
כל אלפי הסטודנטים ידעו את כל המילים
בתום איזה שיר סוחף הוא צעק תהיו חופשיים, תהיו חופשיים
תשימו זין על העולם
והעלה את נינט לבמה
פרשנו הצידה מהשירים המתוקים, מעפעפיה המושחרים יפה כל כך
עזבנו את ההופעה, אולי היינו צריכים לעזוב את המתחם כולו
כי בתום ההופעה עטו האקדמאים לעתיד, המפגינים לשעבר, המעריצים
הנלהבים, על האוטובוסים הספורים לבאר שבע
כמו עדת עכברי מעבדה רעבים

לערן יש עיניים ירוקות
כמו החושך הנשקף מן הצמרות
עיניים טובות, כך אמרו כולם, הו אילו עיניים טובות
איזה לב זהב יש לבחור שלך, כזה רגיש ומתחשב. בכל אופן, ערן
נסע לזיין את האקסית בצפון
רגע, נצטט: אני לא יודע איך זה קרה
קצת עצוב לי עליה. אני כמעט יכולה לשמוע אותה במבטא ארגנטינאי
מתנגן כמו כביש משובש, צועקת את שמו מגורה כולה בין הסדינים,
מתרפקת על שובו אחרי שברח באופן כה נמהר, טועמת שוב את סופם,
בוכה על לב שנשבר

שרפת הענק באגם טאהו, קליפורניה
ממשיכה להשתולל
פורמת שכבת קרום דקה מעל זו שכבר
איננה
גל החום של תל אביב
יהיה חזק יותר בשנה הבאה
וחזק עוד יותר בזו שלאחריה, לוהט ומזוהם
בוא נעשה אהבה על הגג

אחרי משמרת כפולה אני מורידה פיינט של בירה
בפאב המקומי
שאון החריקות
היינו שותים יין זול
מה לאהבה ולזה?
אחרי משמרת ארוכה אחרת פוגשים חברים, צוחקים ונהנים
מעבירים את החיים, אני עייפה מנשוא, לוגמת ייגר, מאושרת מאוד
הסכמנו שאין בינינו דבר,
וחודשים אחרי, שלוש וחצי שנים אחרי, עוד מכביד עלי
שאון החריקות
של הדבר הזה

אתה עוד שותה?
אני רחוקה ממך כל כך

27.6.07  , 3:32