|
וצדו עיניי את דמותך העירומה
המהלכת ביינות כבשים טועות
ומערומייך מכים בי תשוקה
זיכרונות של שקיעה
יחף אלך בעקבותייך
וארא את שתיקתך
עת לילה אבוא אלייך
דרך חלון ארמונך
ואתן דרור ללשוני
לתור דרכי זימה בגופך
ואת נתת לי חיוכך לנצור
נשיקותייך כחותם על גופי
צורבות לכתך. |
|
|
אתמול, אחרי
שיכנועים, עראפת
בא אלי לקפה.
נשקתי אותו בזקן
ואז הוא אמר
"מפחיד, מפחיד
לבוא לפה, עם כל
הפיגועים וזה,
אבל מה אני לא
שוכח תחברים
שלי"
נסיך הביצה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.