מי-טל רחמני / מצעד העליבות |
ובשאר הזמן חזרתי הביתה
העמדתי פנים שאתה כאן אתי
ונגעתי בעצמי
אעשה לי מצעד
מצעד העליבות
לכל אותן בנות
שלא מקשיבות לצו השעה
ולא הולכות למצעדי גאווה
ומעדיפות בתוכן
איבר רם
ולב חם
בכל אותן דקות פנויות
חידדתי את השיחה האחרונה
ועברתי על כל ההודעות במזכירה
למקרה שהתקשרת
כי חירום
אני אתהלך ברחובות תל אביב
ואעמוד על זכויותיי
גם אם לא הופרו מעולם
(שלא לדבר על ביציותיי)
אמנם הלב שלי דיבר
הוא אינו רוצה אותך כאבא לילדי
אבל הגוף לא יכול להתעלם
מהגנים הפיזיים
המצוינים שלך
על זכותי לגבר
אכריז
ואציג את עצמי
כאוהבת גברים
בכל פגישה
עסקית
בכל רגע שנשאר מאז
אני הוזה שחזרת לחיי
אני משתדלת מולך
לא להתפתות לפתיינות שלי
ועדיין בוחנת את דמותי
בכל יציאה מהשירותים
למקרה שניתקל
ואמי תעטה חולצה
עם כתובת גאה
ותספר שמתרגלים לאכול
מה שיש
בצלחת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|