את מילות האהבה לא אדע כבר לכתוב לך
את מידת האכזבה לא אדע עוד לחרוז לך
איך נגעת בלבי כמו רוח סערה
כבשת את נפשי במהירות כנמרה
עם חלוף הימים, באטיות אין קץ
אכזבות וכאבים נערמים פוצעים בי כחץ
רובין הוד לא היית לי יותר
אף כי נותרתי נסיכה
אזדקן לבדי, עוטה לפני מסכה
כי בך לא אחפץ שוב
מתדפק על חלוני
בלבך לא ארצה עוד להטביע חותמי
שן עובר פג ואל תיוולד
כי אני כלום מעבר לעוד גל-עד
את שנותיי ופלאי יספרו ילדים
שברחמי צמחו ולא זכו לראותני ימים רבים
פסעתי בשביל אל האור הלבן
לא הותרתי מזכרת מלבד פתק קטן
בו כתבתי בדם אחרון ובוהק
איך לאופל הורדתני משעמום תפהק
זכור תמיד כי פעם הייתה בי אהבה
כנה, תמימה ושובבה
על קברי לא תניח ורד אף לא שושנה
כי לא תדע שלידך אני כבר לא ישנה
שן עובר פג ואל תיוולד
כי אני כלום מעבר לעוד גל-עד |
