מוטי חבר / עליית גג |
חלון עליית הגג
מאפשר לי כחול לרגע
בלילה טחב כובש
את הריאות מבפנים
מבחוץ אני נכבש
על ידי כוכבים של לכת
עמידה במקום מריצה אותי
למשעולי המוות
זעקות דם נשמעות מבגדיי
שתלויים בארון זיכרון
פיסות רטובות מתקשות
ללבה קרה
שמכסה אדמה רטובה
ספוגת נעורים
הליכה מתמדת מקפיאה אותי
לרגעים חיים
שירת הנערות בוקעת מלבי
שתלוי בארונך וממתין לעונתו
בסתיו שאחרי המלחמה
העלים יכסו אותי שוב
למות מלמטה
לחיות מלמעלה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|