אני כועס ומאוכזב ויודע איך לפעול ולא יודע איך להתחיל.
(לא רוצה לחתור תחתיך, לא רוצה להתלכלך מהגועל שבך)

אתה שהיית אמור להוביל נפלת שולל
הלכת אחרי הרע ומכרת את נשמתך להכי נורא.


נפלת שולל לתאווה ורוע והובלת שולל את הטוב בידיעה שאתה משקר
ופשוט לא היה לך אכפת.

עשית:
שקר, מרמה, גזל, חיפשת רק את טובתך...

נתנו לך להוביל והובלת אל האבדון
(זה שמסתכל רק על עצמו סופו להיות לבד)

השאלה מה המחיר

אתה עיוור?

תראה מה עשית
בצרות עין שלך הפכת קרקע פוריה למדבר שומם
בפחדנות שלך נתת לרוע לחדור לתוכך ולהרוס רק להרוס

ועכשיו אתה שבוי

שבוי בשלשלאות שאתה הכנסת את עצמך לתוכם וכבלת את כולם מאחור.

מפקדי היקר

אתה בושה, שבר כלי, ולא ראוי להוביל אותי

כי אני נלחם את מלחמתם ואתה כמו שפן מפחד לאבד את התחתונים.


                                 להבדיל מהנ"ל
                 
START
אדם יקר היה לי בחיי כמו אבא ויותר מאבא
הוא לימד אותי הרבה
הוא לימד אותי מהי אחריות
הוא לימד אותי מזה טוב ומה רע
הוא לימד אותי לא לפחד
הוא לימד אותי שה' שומר
והוא לימד אותי לא לוותר

כל הלקחים שלימדת אותי נטועים בתוכי כמו שורשים של עץ חזקים
ועמוקים
אני אשמור אותך בתוכי לעד, כי אתה חלק בלתי נפרד מנשמתי.

                                       THE END




אני לא יתן לרע להרוס חלקה טובה. זוהי מלחמתי, זה מה שלימדת
אותי.




בתקווה לטוב, אני.