מה לי  בחיי הכבים
מה לי במותי.
מה בסיפוריי הרבים
ומה בשתיקתי.
מה בעברי נחרט
ומה לי העתיד
צר הוא  לי חדרי הקט
כלא בדידותי.

מה בשחותי אתך
מה בשתיקתי
שאיפתי להיות שלך
נדרי מסירותי

והערב, החשוך הזה.
מה חרטתי?
צינת ייצרי המתבזה,
כפור חרדתי.

מה לי בשכלי הרב
מה בתבונתי
מדבריות מסעותיי שרב
דיונות ילדותי
מה לי ביגון המר
מה במנוסתי
כוס תקווה ככוס שיכר
צער שמחתי
ומה בשיר המתנגן ברקע
פרץ כמיהתי
לחוש אהוב, שייך לרגע
רזיי קשריי ושמחתי

שגרת חיי סודות מותי
כרכיי יום יום ואיד
שזורות תפילות וזיכרונות
שמיי תיקרה וסיד

ועם ערב עת עייפתי
אתבצר במיטתי
וברחשי קולך ידעתי,
פשר קינתי
כי מה ככלות הרי שאלתי?
ומה נחלתי?
אם לוחשת, לב לוטפת
צל מנוחתי
אב נוגע מגן ורע
השראת דמותי

ובסוף כל אלו עת בגרתי
שחר בשלותי
אישה אוהבת בת וילד
לסכוך אהבתי

אך כל אלה לא ידעתי
התשמע קולי?
דרך נס או דרך פלא
שעה אליי אלי!