|
היא חשבה שזה סוף המסע
ואיך זה הרוח ממשיכה ללחוש וללחוש
לנוע על פניה וגופה
והצבעים
חזקים פתאומיים וברורים
שמים קרובים-קרובים
כמעט נוגעים בה - ומתרחקים
רק קצות אצבעותיה מתחילות לנוע ולחוש
אדמה תחתיה. גבשושיות קשות פוצעות
בכאביה.
דוויה מחודדת לקולות - המון קולות לדממה
היה אפשר לשמוע בבירור את הייאוש שלה זוחל מעלה-מעלה
מבצבץ מתוך עורה
בקרירות מצמררת משתחל בין קרעי הבגד אל צווארה
לחנוק אותה
לסגור את עיניה
כדי לא לחוש בטירוף שהשתכן לו שם
עוטף את העולם בשקט מוזר
מושל בריקנות שבתוכה
וחושב איך לקחת ממנה את נפשה |
|
|
שלי מאוד נעלבה
ממיכלי שכתבה
שהיא שטוחה
מידי. אז בתור
חובב קטנות
שטוחות
ומניאטורות, אני
רוצה לומר ששלי
היא החלום הרטוב
שלי ושל כל בר
דעת. נו, בטח
רטוב, השתנתי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.