הקפה של הבוקר
לא רוצה להיות שם
הוא משעמם את עצמו למוות.
הוא צפוי ומאוס
כמו מיקי.
כבר מוסיף לעצמו סוכר אוטומטית (כשהמציאו את הסוכרזית, היו כמה
רגעי אופוריה, אבל ההתרגלות הגיעה מהר, מדי מהר...)
הוא מערבב את עצמו עם הכפית, חולם שאולי יגיע איזה אורי גלר
ויתחיל להיות מעניין.
נאדה.
הוא קורא בעיתון של הבוקר על הקולגה שלו מעבר לים, באנגליה,
התה, שניסה להתאבד ומחליט שלו זה לא יקרה.
זו הסיבה שהוא מתחיל לכתוב שירים, לצורך תרפויטי.
מחליט להשאיר אותם במגירה , מוכן לפרסם רק אחד :
"מכיר כל כוס וספל
יודע לוח כפל
משדות ברזיל ואורוגאווי
שואל אתכם וואי וואי.
יש לי תפקיד חשוב כמו למציל בים.
מונע תאונות דרכים, מאיץ את פעילות הדם.
ולפעמים כשאני מרגיש קצת מאוהב
אני שופך לי, בטעות, יותר מידי חלב."
