היינו ביחד לבד בעולם
הגשת את הפרי אמרת לי תטעם
פקחנו עיניים, ערפל של חושים
איך אמצא אותך בין אנשים
איך כיסית בפרחים את עץ החיים
בדד חשבנו להיות אלוהים
וידעתי אותך וידעת גם אותי
איך אמצא אותך שוב לצידי
(פזמון)
ארבעים יום לפני אויר העולם
צלע מצלע אישה ואדם
מחפש בדמותך יבשה בלב ים
ארבעים יום לפני אויר העולם
מה ידעת בי מה? מה השאיר מהומה?
את קוראת אותי עד לשורשי נשמה
אם רק תהיי שביל אל הגן
עוד אמצא את הדרך לשם
(פזמון)
ארבעים יום לפני אויר העולם
צלע מצלע אישה ואדם
מחפש בדמותך יבשה בלב ים
ארבעים יום לפני אויר העולם
ואבק הדרכים מעוור מסנוור
בדיוק כשאני כבר עומד לוותר
קול צחוקך מרחוק מסתלסל מתגלגל
מסמן לי עוד שביל מתפתל
